סביבה ואקלים

מגמה ירוקה

הצטרפתי לארגון "מגמה ירוקה" מהפגישה הראשונה באוניברסיטת ת"א בפברואר 1997. שימשתי בתפקידים שונים בארגון: פעיל בקמפיינים לקידום תחבורה ציבורית ונגד זיהום אויר, בין היתר כתבתי את תכנית מגמה ירוקה להפחתת זיהום האויר בגוש דן. בשנת 2002 השתתפתי במשלחת ארגוני הסביבה בישראל לועידת האו"ם לאיכות הסביבה ופיתוח בר-קיימא (WSSD) ביוהנסבורג, דרום אפריקה. לאחר חזרתי, לקחתי על עצמי לרכז את פעילות מגמה ירוקה בת"א בשנה שלאחר מכן. במקביל הצטרפתי לארגון תל-אביב בשביל אופניים (שהפך בהמשך לישראל בשביל אופניים) שקידם את תחבורת האופניים ושבילי אופניים בתל-אביב, ולפורום הירוק של תל-אביב. בשנת 2004 נבחרתי לועד המנהל של מגמה ירוקה, והתפטרתי ממנו ב-2005, כאשר מוניתי לנציג ארגוני הסביבה בועדה המחוזית תל-אביב, כדי להתמחות ולהתמקד בתחום התכנון. בהמשך, בשנת 2009 נבחרתי שוב לועד המנהל של מגמה ירוקה, והתפטרתי ממנו ב-2011 (כדי להקים את פורום החוסכים לפנסיה).

ידיעה ב"הארץ" על הפגנה מול מועצת עיריית ת"א, 9.2.2003

נושא נוסף שעסקתי בו במסגרת "מגמה ירוקה" היה שימור ערכי הטבע בשטח הפתוח של מערות אפקה-פי גלילות, בו היה שדה הנרקיסים הגדול ביותר במרכז הארץ, ומניעת פגיעה בו עקב תכניות הבנייה לאחר פינוי מיכלי הגז והדלק. מאבק זה היה בין אלו שגרמו לי להגיש מועמדות לועדה המחוזית ת"א. בשנת 2018 צוינתי במסגרת חוברת "100 המשפיעים על ארגון מגמה ירוקה" בכל שנותיו.

פעילויות נוספות 2002-2010

בשנת 2004 נבחרתי לועד המנהל של "ישראל בשביל אופניים" ובהמשך השנה גם לועד המנהל של "חיים וסביבה", ארגון הגג של ארגוני איכות הסביבה. בשנת 2005 קיבלתי את תפקיד נציג ארגוני הסביבה בועדה המחוזית ת"א, שם קידמתי את פיתוח התחבורה הציבורית, דיור בר-השגה, תכנית טבע עירוני למחוז ת"א, שבילי אופניים ועצירת תכניות הבנייה בסמוך לחוף הים (ולעומתן קידמנו בנייה גבוהה ליד צירי התחבורה כגון נתיבי איילון והרכבת).

בין בשנים 2003-6 הייתי גם חבר ועדת איכות הסביבה בעיריית ת"א, אחד הנושאים בהם עסקה הועדה היה המעבר ממזוט לגז בתחנת הכח רידינג, שהובטח במשך שנים אך התעכב, ובינתיים גרם לזיהום האויר בגוש דן בחלקיקים ותחמוצות גופרית ולתחלואת אסטמה בקרב ילדים וקשישים. כאן הצלחתי בזכות שילוב התפקידים שלי – בועד שכונת ל', בועדה העירונית ובארגוני הסביבה – והובלתי את מאבק התושבים להפסקת השימוש במזוט, כולל העלאת הנושא בתקשורת ובועדות הכנסת. הצלחנו להביא לסגירה מלאה של תחנת הכוח רידינג ל-3 חודשים בשנת 2006, עד שהופעלה מחדש בגז טבעי (כיום, בגלל משבר האקלים, אנו מעוניינים בסופו של דבר לעבור מגז לאנרגיות מתחדשות).

תחילת המאבק ברידינג – סוף 2004 (עיתון העיר)
מאבק רידינג, מוזכרת הישיבה בה דיברתי בכנסת (מאי 2005)

השקעות אחראיות (ESG) ומשבר האקלים

כבר בעת הקמת פורום החוסכים לפנסיה בשנת 2011, הגדרנו כחלק ממטרות הפורום, קידום הנושא של השקעות אחראיות בחסכון הפנסיוני, והכללת שיקולים של ממשל תאגידי, אחריות חברתית וסביבתית במדיניות ההשקעות (כיום מקובל לכנות זאת ESG). לאחר תקופת פעילות כיו"ר הפורום ועבודה מול גורמי שוק ההון, הצטרפנו בשנת 2020 ליוזמה של ארגוני סביבה והקמנו את פורום כסף נקי. זאת לפעול למען הפסקת השקעות של כספי הפנסיה והחסכונות בחברות הדלקים הפוסיליים והאנרגיה הפוסילית (מבוססת דלקים מאובנים כגון פחם, נפט וגז), אשר פוגעים באקלים וגורמים להתחממות הגלובלית. במסגרת הפורום פעלנו מול חברות הביטוח ובתי ההשקעות מחד ומול הרגולטורים מאידך, כדי להסיט השקעות שלהם בחברות אלו, ולעודד השקעות נקיות. לצורך העניין פעלתי כדי לפתוח מסלולי השקעה נקיים במוצרי הפנסיה, מהלך שנתקל בהתחלה בהתנגדות של רשות שוק ההון:

ידיעה בדה מרקר, 27.10.2020 על תחילת פעילותנו בתחום

עם זאת בהמשך הצלחנו להביא לשינוי הגישה של רשות שוק ההון, ויתרה מזו, שכנענו את חברת הביטוח מגדל ואת בית ההשקעות הגדול בישראל אלטשולר-שחם להודיע על הפסקת השקעות בדלקים פוסיליים.

כיוון שידוע לי שכיום יש מספר לא מבוטל של משקיעים אשר משקיעים בניירות ערך באמצעות מדדים, פניתי לבורסה לניירות ערך באוגוסט 2020 והצעתי להקים מדד מניות כללי שממנו יוצאו חברות הדלקים הפוסיליים. הבורסה נענתה לפנייה, ובדצמבר 2020 הושק מדד תא-125 אקלים נקי, מהלך שהחל ביוזמה שלי ובשיתוף ארגון "חיים וסביבה" ופורום כסף נקי. לאחר מכן שכנענו את חברת מגדל להשיק קרן סל שעוקבת אחרי המדד – על מנת שכל משקיע וחוסכת יוכלו להשקיע במדד זה במקום במדד תא-125 המקורי, שכולל את החברות המזהמות. התמונה הבאה צולמה בארוע השקת קרן הסל, בבורסה לניירות ערך במאי 2021:

מימין: יניב הירש ועמית רחמני מיחידת המדדים של הבורסה, וחברי ועדת המדד של "חיים וסביבה": רוני ניימן, רועי מימרן (אני), עו"ד אורלי אהרוני ואורן קפלון

כמו כן, בזכות עירנות שלי והיכרות עם שוק הפנסיה, הצלחנו להשפיע על תקנות השקעה של הגופים המוסדיים ששר האוצר לשעבר, ישראל כ"ץ, הביא לאישור ועדת הכספים של הכנסת במאי 2021, ולעורר גם את המשרד להגנת הסביבה להביע עמדה בנושא נגד השקעה בתשתיות מזהמות (לכתבה) – בסופו של דבר הצלחנו להוריד מהתקנות אישור להשקיע בנפט ופחם.

במקביל אנו מקדמים מול הרגולטור תמיכה במדיניות השקעות נקייה וחובת דיווח בנושא זה – והמאבק עוד בעיצומו. כמו כן אנו מעניקים לגופים פיננסיים שונים "תו כסף נקי" תמורת התחייבות שלא להשקיע בחברות הפוגעות באקלים.

למידע נוסף על השקעות אחראיות ומשבר האקלים

מה אני מציע בתחום הסביבה ואקלים?

  • חיזוק הפיקוח על מפעלים מזהמים
  • פינוי מפעלים מזהמים ממפרץ חיפה
  • אימוץ תקנים מתקדמים של בניה ירוקה כחובה בכל הארץ
  • יערות ושריפות: שינוי תמהיל נטיעת העצים הדליקים (כמו עצי אורן) והעדפת עצים שמעכבים בעירות (כגון אשל הפרקים)
  • חובת סימון של מוצרי מזון מהונדסים גנטית
  • חיזוק חוק החופים ומרחקי הבניה המינימליים מחוף הים (גם בשל העלייה הצפויה בגובה פני הים)
  • האצת המעבר של משק האנרגיה לאנרגיה מתחדשת (סולארית, רוח) ובחינת אנרגיה גרעינית
  • הפסקת השקעת כספי הפנסיה והחסכונות בדלקים פוסיליים
  • אימוץ דיווח ESG ודיווח אקלימי בתקן בינלאומי (כגון TCFD) כסטנדרט בשוק ההון