יוסי שריד היה שכן שלי (בשכונת ל') ודמות מרתקת בעיניי, תמיד בעל אבחנות חדות כתער. בנושאים רבים הסכמתי איתו, בתחום המדיני דעותיו היו שמאלה מדעותיי, אבל תמיד מרתק ושווה שמיעה.
יצא לי לדבר איתו מספר פעמים. בשנות ה-90' השתתף בישיבת ועד של שכונת ל' בנושא תחנת הכח רידינג, בה עסק גם כשר לאיכות הסביבה. דיברתי איתו גם ב-2000, מייד לאחר שפרש מממשלת ברק, על רקע הקמפיין של ארגוני איכות הסביבה, שהייתי מעורב בו, נגד כביש חוצה ישראל. שריד, כיו"ר מרצ, התנגד כמובן לכביש אבל לא יכול היה לכפות זאת על הממשלה. מספר פעמים פגשתי אותו בכנסת וביקשתי לשמוע את דעתו. בשנת 2011, כאשר ניהלתי מאבק נגד הוצאת קווי האוטובוסים משכונת ל' (במסגרת רפורמת הקוים) ביקשתי את חתימתו על מכתב לשר התחבורה שקורא להחזרת הקוים לשכונה, והוא חתם, באותה הזדמנות אמר לי שהוא מתנגד לפינוי שדה דב (ברגע הראשון הוא חשב שאני מתקשר לבקש תמיכה בפינוי השדה). באוגוסט 2013, כאשר הוצאתי לתקשורת הודעה של ועד השכונה נגד פינוי השדה, ולא קיבלתי פירגון מהתקשורת, התקשר אליי לתמוך בי.
בחודשים האחרונים למותו פגשתי אותו מספר פעמים בקפה של חיים ברח' אפטר ("לחם הארץ"), לפני שבועיים הספקתי לדבר איתו על דו"ח מבקר המדינה לגבי פינוי השדה. אין ספק, הוא יחסר לשכונה ולי.